הינו טפיל השייך לקבוצת פרוקי הרגליים וגודלו מיקרוסקופי.
סקביאס ,להבדיל מטפילים אחרים השייכים לקבוצת הטפילים המיקרוסקופים הפוגעים בעור בע"ח, לאחר שנצמד לפונדקאי יוצר תעלה מיקרוסקופית בעור וחודר מתחת לשכבה הכי שטחית של העור. שם הוא מבלה את חייו באכילת קרטין והתקדמות איטית בתוך אותה תעלה מיקרוסקופית שהוא יוצר. התנהלותו זו של הטפיל מעוררת גירוד עז הגורם לאיבוד פרווה ודלקת עור בעיקר באזור האוזניים והרגלים. האבחון הוודאי של הטפיל הוא רק על ידי מגרד וזיהויו תחת המיקרוסקופ אך לצערנו טפיל זה מאוד חמקמק ולא אחת למרות מגרדים רבים לא ניתן למצוא את הטפיל או שניתן רק למצוא ביצים ולא את הטפיל עצמו.
הטיפול בסקביאס הוא מאוד פשוט ומבוסס על שימוש בתרופה הנקראת איוורמקטין. את הטיפול נותנים בהזרקה אחת לשבוע למשך 4 עד 6 שבועות. החומר קוטל את הטפיל והכלב מחלים. סיבוכים משניים כמו דלקות עור מוגלתיות ופצעי גירוד שאינם חולפים ניתנים לטיפול באנטיביוטיקה ובסטרואידים.
להבדיל מטפילים אחרים טפיל זה מאוד מדבק ובלא מעט מקרים גם בני הבית נדבקים וסובלים מגירוד. הגירוד בא לידי ביטוי בכל הגוף ובעיקר באזור החגורה. לעיתים ניתן אף לראות פצעונים קטנים לאורך קו החגורה. במקרים אלו יש לפנות לרופא המשפחה ולהיוועץ איתו בנוגע לטיפול.
כאשר הקרצית עוקצת את הכלב, מועבר טפיל דם מקבוצת "ריקציה" (ארליכיה קניס), אל מחזור הדם. הטפילים הם מיקרואורגניזמים שיכולים להביא לזיהום הדם של חיות שונות.
(FAD – flea allergy dermatitis) בעיית העור הנפוצה ביותר בקרב כלבים וחתולים. נובעת מתגובה אלרגית של בעל החיים לרוק הפרעוש. בדיקות מעבדה מצאו כי ישנם
תולעים שטוחות הן קבוצת התולעים הנפוצה ביותר בקרב חיות מחמד. הידבקות בתולעים עלולות להוביל למחלות שונות כגון: דלקות, שלשולים, נפיחות וכאב בבטן, בעיות בגדילה, במקרים
זבוב החול עוקץ את בעל-חיים ומעביר לו את הטפיל בצורת ה-proamastigote. באזור העקיצה מתחיל תהליך דלקתי. נויטרופילים, המשמשים כחלק מקו ההגנה הראשון של הגוף, בולעים את הטפיל
© כל הזכויות שמורות לסולאנו ס.פ. בע"מ
